עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

סיגל גריבי, מורה לחשיבה הכרתית, תורת ימימה בבנימינה וזכרון יעקב. נשואה + 3.
במשך יותר מ20 שנה עבדתי כמרפאה בעיסוק בתחום התפתחות הילד, עד שהחלטתי שאני רוצה לעבור למבוגרים. למדתי אימון והנחיית הורים קבוצתית וזוגית, אבל את התשובות מצאתי אצל ימימה אביטל ז"ל, במילותיה המחזקות והחכמות.
במשך שש שנים אני מלמדת קבוצות, מעבירה סדנאות ומלווה באופן פרטני את מי שרוצה להטיב את חייהם ולהגיע למקומות של איזון ושמחה.
בשנת 2000 הוצאתי את ספרי הראשון: כשהלב נפתח ובקרוב יצא ספרי השני: עושה לעצמי עולם.
מוזמנים ליצור קשר sigalgaribi@gmail.com
נושאים
פרשת השבוע
חגים

יום כיפור שלי

19/08/2018 23:10
סיגל גריבי

אוקטובר 2016

מה היום הכי מרגש בשנה בשבילך?
האם זהו ראש השנה, יום חגיגי, משפחתי, המאפשר התחלה חדשה, הבטחה חדשה?
האם חנוכה, חג של ניצחון האור, אפילו אור קטן, על החושך שמסביב?
אולי זהו פורים, בו יש אפשרות להיות ליום אחד מישהו אחר, אולי פסח, החג בו יוצאים לחופשי ונזכרים שאנחנו אדונים לגורלנו? 
יש כאלה שבשבילם היום הכי מרגש הוא יום הולדתם או יום ההולדת של ילדם הראשון או יום הנישואים או להבדיל יום השנה למות אדם אהוב.
כל אחד והיום המרגש שלו.
עבורי היום המרגש בשנה הוא יום כיפור.
אני מרגישה איך ההתרגשות נבנית בתוכי ככל שהתאריך מתקרב, איך הצפייה גואה, איך השמחה המהולה בחשש מתפשטת בתאי גופי. הנה הוא מגיע, היום הזה, יום ה restart היהודי, היום שמאפשר לי להתנקות, להיטהר ולהיטען בכל שנה מחדש. 
לקח לי הרבה זמן לגלות את היום הזה, את האיכות שלו. לקח לי זמן להתיידד איתו. להפוך אותו מיום נורא ליום נפלא. מיום של איסור ועינוי ליום של אפשרות והתקרבות, מיום של בריחה ליום של הסכמה. לקח לי הרבה זמן לראות שמאחורי כל ההפחדות יש לי ביום הזה הזדמנות נדירה לאיחוד.
איחוד ביני ובין אלוהיי.
כי ביום כיפור אני הולכת לדייט, דייט עם מלך מלכי המלכים. פלא שאני מתרגשת?
יום כיפור הוא היום היחיד בשנה בו אני מרגישה שאני כולו שייכת לו ושהוא כולו שייך לי. אין שום דבר שיפריד בינינו. לא ענייני דיומא, לא ענייני פרנסה, לא ענייני משפחה,
ביום כיפור אני מתמסרת לחלוטין.
זהו יום של קילוף הקליפות והסרת המסכות, יום של הסכמה להיות גלויה לגמרי, להתבונן במערומי נפשי, במקומות שאני מחביאה כל כך טוב כל השנה, במקומות שאני לא ממש מודה, במקומות שאני לא תמיד אוהבת, במקומות שאני נאחזת ולא עוזבת.
להתבונן בהם ולהודות. כזאת אני: לפעמים חלשה, לפעמים בודדה, לפעמים דורשת, לפעמים נזקקת, לפעמים לא יודעת כלום, לפעמים חושבת שיודעת הכי טוב. כזאת אני ואלה החטאים שחטאתי: בדיבור פה, בהרהור לב, בזדון ובשגגה, בזלזול, בטיפשות, ביצר הרע.
הנה אני, כזאת אני, תוכי כברי, הנני.
התשמע קולי? התקבל אותי? התסלח לי?
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע.
וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע.
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן.
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן.

הנה הוא מגיע, היום הגדול והנורא. היום המרגש והנפלא.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן

מאחלת לנו שיהיה זה יום של התקרבות גדולה וסליחה גדולה, שתתקבלנה תפילותינו, שישמע קולנו ושנרגיש ולו לרגע, את הקדושה נחה עלינו.

שנה טובה וחתימה טובה.

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש