פרשת השבוע שלי- פרשת ראה

17 באוגוסט 2017

פרשת השבוע שלי מארחת את רם שמואלי
השבוע אני שמחה ונרגשת לארח בפרשת ראה את רם שמואלי. רם נשוי לבת דודתי האהובה, אילה, מה שהופך אותנו לקרובי משפחה כבר כמעט 30 שנה..
חוץ מלהיות "בן דוד" שלי, לרם יש עוד כמה עיסוקים. הוא תא"ל במיל. חקלאי ויזם חברתי: יו"ר מתחברים, יו"ר השומר החדש ויו"ר כפר גלים.
הנה לפניכם:
פרשת השבוע של רם שמואלי
בפתח הפרשה אנו למדים את חוקי הבחירה, בין הטוב והרע, בין הברכה והקללה הר עיבל והר גריזים. הבחירה בידינו ובפרשה שלנו מכוונים אותנו לאתגר גבוה לעבר עם סגולה וחברת מופת.
בהמשך אנו עומדים לחצות את הירדן כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ
נשאלת השאלה מה הלאה. העם הגיע מאוד מלוכד ומאוחד. העם עבר תהליך גיבוש של 40 שנה במדבר כאיש אחד בלב אחד וכעת הגיע הרגע להפוך לעם שיש לו ארץ ואחריות על עצמו ועל עיצוב החברה שלו-חברת מופת.
תהליך דומה של כניסה לארץ לאחר מסע ארוך, מסע של 2000 שנות גלות, מתרחש כיום. הקמנו מדינה, כמעט פלא היסטורי אך האם הגענו ליעד של חברת מופת?
כמו אז כן עכשיו, חברת מופת נמדדת בציווי שבפרשה כִּי לֹא-יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ. 
זו אמירה יפה לומר לתרום לעני אך בואו נהיה יותר קונקרטיים.
אנשים אשר מחליטים לתרום לעני מרגישים לעיתים תחושת עליונות. הנתינה היא דבר חשוב וגדול אך לטעמי יש רובד עמוק יותר. חברים רבים בסביבתי עושים הון גדול בעת הזו. אני מעריך אותם על כך ושמח בשבילם אך ממליץ לעיין בדברי הרב מאיר לייבוש-המלבי"ם אשר מתאר את הכסף שיש לעשיר כפיקדון מהכספים שהיו פעם של העני. 
לכן הוא אומר: "כשהעני בא לקבל ממנו צדקה, בא לקחת קצת מחלקו אשר הוא פיקדון ביד העשיר". תובנה שכזו היא תובנה אשר בונה חברה טובה יותר, חברת מופת. תובנה כזו גם עוזרת לכל מי שהצליח כל כך, לזכור שיום אחד אתה למעלה ויום אחד למטה ויש לך תפקיד ואחריות במיוחד כאשר אתה למעלה.
ובחזרה למהלך הפתיחה של חציית הירדן והמעבר מהעם המלוכד שצעד ביחד במדבר לעם אשר מחפש דרכים ללכידות חברתית גם כאשר הוא מפוזר בכל חלקי הארץ.
לצורך כך מציעה הפרשה start up חדש בן 3000 שנה כדי שהעם אשר גר בהתנחלויות שונות ולא יכול להיפגש, יתחבר במשך השנה סביב נושא משותף: 
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל-זְכוּרְךָ אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר 
שלוש פעמים בשנה יערך מסע, מסע הודיה. ההודיה לה' (הזבח) לא תעשה יותר בכל רחבי הארץ אלא רק במקום אחד, אליו כולם עולים. הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם ושם תתאפשר נתינה בשמחה:
וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה. יב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם. 
כמו אז, כן היום קיים הצורך להתחבר. ולכן בעת הזו, חבריי ואני יזמנו לפני 5 שנים לחדש את המסורת של העלייה לרגל בדמות צעדת ענק אשר מתקיימת פעם בשנה, בחול המועד סוכות, במשך יומיים בדרך לירושלים.
שם המפעל "מתחברים בצעדת ירושלים" וכאז כן כעת, יש לו שתי מטרות. 
הראשונה להתחבר ביננו, כל חלקי העם והחברה צועדים ביחד במשך יומיים.
השניה להתחבר לירושלים בירת ישראל בשמחה. 
אני מזמין את כל מי שאחדות העם חשובה לו או סתם רצון לבלות עם המשפחה בחוויה ישראלית ייחודית, לבא ולצעוד איתנו ב 9-10.17 י"ט-כ' בתשרי. כל הפרטים באתר:http://www.meetchabrim.org.il/
שבת שלום.

תודה רם על החיבור בין אז לעכשיו. הצורך להכיר, להתחבר, לפתוח את היד ולתת בשמחה רלוונטי היום באותה מידה כאילו לא חלפו 3000 שנה.
תודה לך ולחבריך על האפשרות להתחבר בדרך לירושלים. חיבור דרך חוויה משמחת, חוויה של טיול, פעילות, היכרות וענין. ותודה לך על כל הנתינה.
שתהיה שבת שלום, שבת של שמחה.