17 נובמבר 2017
פרשת השבוע שלי- פרשת תולדות
פרשת תולדות מוקדשת
לתולדות יצחק בן אברהם אולם רובה המכריע עוסק בתולדות בניו, יעקב ועשו, אליהם
אנחנו מתוודעים עוד בעודם בבטן אימם: וַיִּתְרֹצְצוּ
הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ
זוג הבנים הזה מתחיל את חייו במאבק הממשיך לאורך חייהם. מאבק על
הבכורה, מאבק על הברכה, מאבק על המקום, מאבק על החיים.
מאבק, כך למדתי בלימודי חשיבה הכרתית, מתחיל באדם עצמו, בתוכו, לפני שהוא מתבטא
מול אדם אחר. מאבק פנימי בין המחשבה ללב, בין הטוב לעומס, בין עכשיו לפעם. מאבק
שהופך את האדם לדרוך, רגיש, מתוח, דבר הבא לידי ביטוי במערכות יחסים של מאבק עם
סביבתו.
אצל עשו ויעקב המאבק הפנימי התחיל אולי מחיפוש אהבת שני ההורים, או אולי מחיפוש
מקום בבית, או מעשרים שנות עקרות שהובילו למרחק בין הוריהם. לא משנה מה הסיבה,
התוצאה היא מתח ותחרות בין הבנים שהושפעו או השפיעו על הוריהם.
בפגישה הראשונה בין רבקה ליצחק, שתוארה בפרשת חיי שרה, מסופר שהיא נפלה מהגמל
בראותה אותו. הנצי"ב מוולוז'ין מביא לכך פירוש מעניין: "ותפל מעל הגמל- מרוב פחד ואימה.
אמנם לא ידעה ממי היא מתפחדת.....ומאז והלאה נקבע בלבה פחד, ולא הייתה עם
יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב,"
בכל הפרשה אנו קוראים על שיחות בין יצחק לעשו, בין רבקה ליעקב ובין יעקב לעשו, אך
לא מוזכרת שיחה בין יצחק לאשתו. מלבד פסוק אחד: וַתֹּאמֶר רִבְקָה
אֶל-יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם-לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה
מִבְּנוֹת-חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים רבקה לא מדברת עם יצחק. מדוע לא סיפרה לו על הנבואה ששמעה בהריונה?
מדוע לא שיתפה אותו בבקשתה לברך את יעקב? האם בגלל הפחד שהתקבע בלבבה? ומדוע יצחק לא אומר כלום לאשתו אחרי שהתגלתה
התרמית? החיים מתנהלים, החלטות נופלות, מעשים נעשים והשניים לא מדברים. אז מה יש
בינהם? יש מאבק, שמתבטא בשתיקות, תחבולות תחרות ומלחמה.
"על קו הזינוק לפני המרוץ
בו אני ואת עומדים
לרוץ
בכדי לשבור
את השיא שלי ושלך " (מיכה
שטרית)
השבוע אני לומדת מהפרשה על חולשתו של המאבק. על אשליית הכוח שהוא מייצר. על השבר
שהוא גורם. השבוע אני חושבת על זוגיות המושתתת על מאבק וכמה היא מחלישה ולא ממלאה.
על הזיוף שנדרש במערכת יחסים כזאת: להציג מצג שווא, לשקר, לרמות. זיוף שמרחיק אותי
מעצמי, מהאהבה שבי, מהאמת שבי. זיוף שלא מאפשר קרבה.
"יריית הזינוק, את פותחת מהר
ואני אחרייך
אני לא מוותר
עומד בקצב שאת
מכתיבה
והקצב מהיר הוא כל
הזמן מתגבר
אף אחד מאיתנו על
כוחו לא שומר
ונדמה שקו
הסיום
מתרחק עוד יותר. "
הפתרון למאבק אינו בניצחון של אחד הצדדים אלא בפתרון המאבק הפנימי. במציאת מקום אישי וברור, ללא פחד וללא היסוס. מציאת השקט הפנימי ללא תלות בזולת הוא שיביא להסכמה, להקשבה, לביטחון ולקשר אמיתי.
שתהיה שבת של שלום
סיגל

