פרשת השבוע שלי- פרשת וישב

7 דצמבר 2017

פרשת השבוע שלי- פרשת וישב 

אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן 
זהו הפסוק הפותח את פרשת וישב. פסוק כביכול תמים, אבל טומן בתוכו ערבוב גדול.
אלה תולדות יעקב? אלה תולדות יוסף? את תולדותיו של מי מספרת הפרשה?
בפסוק הזה מעורבבים לנו שני גיבורי הסיפור, בדיוק כפי שהיו מעורבבים בחייהם. אב ובנו שהיו כל כך מחוברים, כל כך קרובים, כל כך אחוזים זה בזה עד שלא ניתן לדעת על מי הסיפור. במדרש בראשית רבא נאמר עליהם: "כל מה שאירע לזה אירע לזה". תולדות יעקב ויוסף הם השתקפות האחד של השני. לשניהם היתה אם עקרה, לשניהם אח אחד (מאותו אם), שניהם שנואים ע"י אחיהם המבקשים להרגם, שניהם רועי צאן, שניהם חלמו חלומות, שניהם עזבו את ארצם, שניהם נישאו  בניכר והולידו שם את בניהם, שניהם הגיעו בניכר לעושר גדול, שניהם ירדו למצרים, מתו במצרים, נחנטו במצרים אך לא נקברו במצרים, עצמות שניהם הועלו לארץ כנען.

בתחילת סיפורנו רוב הדברים האלה עדיין אינם ידועים אך הקשר המיוחד מאד בין יעקב ובנו ברור ומודגש וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.
יעקב אהב את יוסף אהבת יתרה. את האהבה הגדולה שחש אל רחל הוא העביר אל יוסף בנה. הכאב שלו על מות אשתו חיבר אותו אל הכאב של יוסף על מות אמו. בין השניים נוצר ערבוב, אולי אף הזדהות, כאשר לא ברור איפה האחד נגמר ואיפה השני מתחיל. אנחנו יודעים שאהבת היתר הזו לא הועילה ליוסף, נהפוך הוא. היא גרמה לשנאה וריחוק בתוך המשפחה וכולם שילמו עליה מחיר יקר.

הקריאה בפרשה מלמדת אותי שיעור חשוב על ערבוב ומחירו.
אהבה גדולה, קירבה גדולה, נתפסת לפעמים כאידיליה. מרוב אהבה אני מזדהה עם הכאב של הבת שלי, אני מחוברת לצערו של בן הזוג שלי, אני כואבת את כאבה של החברה שלי. אך קרבה גדולה מדי, קרבה של הזדהות עמוקה, שמטשטשת את הגבול ביני ובין השני, בעצם מחסירה מקיומי וגם מקיומו. הוא לא יכול להיות לגמרי הוא ואני לא יכולה להיות לגמרי אני. ערבוב כזה בעצם מרחיק אותי מעצמי, חוסם אותי מלהגיע אל יכולותיי הטובות. הערבוב של יעקב עם יוסף בנו לא מאפשר לו להעניק אהבה ליתר בניו, לא מאפשר לו להתייחס אליהם בכבוד. הערבוב הזה גם לא מאפשר ליוסף להתקרב לאחיו, חוסם את דרכו ללב האחים שלו.

"אם אני מביט, אני רואה אותך. 
אם אתה נשאר, אשאר איתך. 
אם אתה קורא לי, אני פה על יד. 
אתה קצת דומה לי, אתה דומה לי קצת" (שלמה ארצי ושלום חנוך)

זוגיות טובה כמו הורות טובה היא זוגיות שמאפשרת נפרדות- לראות את הדמיון ואת השוני, להיות ליד ולא בתוך, ללכת בדרך שלי ולתת לו ללכת בדרך שלו. היא מאפשרת הבנה של מקומי ושל מקומו של השני השונה ממני. מאפשרת נתינה מדויקת ולא מופרזת, הקשבה מדויקת ולא מחסירה, ראיה מציאותית ולא אשלייתית.
בזוגיות טובה כמו בהורות טובה, אני אלמד לזהות את המקום שלי. אלמד לא לערבב בין בן זוגי ובין ההורה שלי, בין הילד שלי ובין עצמי, את זמן עכשיו עם זמן העבר. נוכחות בעכשווי תאפשר לי נתינה נכונה ומדויקת מתוך מה שאני יכולה עכשיו, למי שנמצא מולי. לא בהפרזה, לא בהחסרה, לא מתוך הכאב או המצוקה.

שתהיה שבת שלום

סיגל