פרשות השבוע שלי- פרשות מטות מסעי

12 יולי 2018

פרשות השבוע שלי- פרשות מטות מסעי 

הפרשות , אותן אנו קוראים יחדהשבוע, מסיימות את ספר במדבר ומסכמות את מסעותיו של עם ישראל מיציאת מצרים ועדהכניסה לארץ.
לקראת סוף פרשת מסעי מקבל משה מה' עוד מצווה אחת, מצוות הקמת ערי מקלט.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.   דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם  כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן.   וְהִקְרִיתֶםלָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה-נֶפֶשׁבִּשְׁגָגָה.   וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַעַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט. 

התורה מתייחסת לערי המקלט בעוד מקומות,אולם פרשת מסעי היא הפרשה בה המצווה מפורטת באריכות ובהרחבה. זו הפעם היחידה בתורהבה מופיעה המילה מקלט, והיא מופיעה בה 10 פעמים!
מה חשיבותן של ערי המקלט ומדוע מחויבים בני ישראל בבנייתן?

עיר המקלט מיועדת לרוצחים בשגגה, למי שלאהתכוון להרוג. מקרים כאלה גם יותר רווחים מאשר רצח מכוון מראש (אשר עונשו,עפ"י התורה, מוות) ולכן נבנות 3 ערי מקלט.
על פניו ברור לכולנו מה פרוש עיר מקלט: מקום המשמש הגנה והצלה לרוצח בשגגה. אךקריאה מדוקדקת יותר מבהירה לנו שיש לעיר המקלט עוד תפקיד.
הרוצח בשגגה שנס אל עיר המקלט אמנם מבטיח את שלומו אך יחד עם זאת הוא עוזב אתחייו: ביתו, משפחתו, עבודתו לפרק זמן לא ידוע (עד מות הכהן הגדול). עיר המקלטקולטת אותו אליה ומאפשרת לו חיים בטוחים, כל עוד לא יצא ממנה. כלומר, היא הופכתלמין כלא המגן עליו אך גם מפריד את הרוצח מהחיים הרגילים.

מורתי ימימה אביטל זצ"ל אומרת:"כמרחק בין עיר לעיר כל המרחק בין אדם לחברו", ויש ערים שמרחיקות אדם מחבריועד מאד.
עיר מקלט שומרת על מידת רוחק בין הפוגע בשגגה לחברה. היא שומרת על החברה שלא יהיובקרבה אנשים שנטלו חיים והיא שומרת על הפוגע רחוק מאלו שהוא פגע בהם.
השבוע הפרשה גרמה לי לחשוב על נושא העונש.
מה מטרתו של עונש? האם היא למנוע, להרתיע, האם היא לגרום לאדם הפוגע סבל? האם היאלשמור על הציבור? על הפוגע עצמו?
אדם הרג אדם אחר שלא במתכוון (בימינו אפשר לחשוב על הריגה בתאונת דרכים למשל, אופליטת כדור מנשק). במקרים כאלה תחושת האשמה של האדם היא כה גדולה, שהיא בעצמהמהווה חלק מהעונש. ההגליה לעיר מקלט מרחיקה את האדם ממשפחתו, קהילתו ואהוביו והיאמהווה מעין "מוות" של האדם, שנעלם מהחברה לפרק זמן בלתי ידוע.
ההרחקה החברתית- משפחתית, (בדומה להוצאת המצורע מחוץ למחנה) גורמת לאדם שינוימשמעותי בחייו. יש לו הזדמנות לבחון את תגובותיו, לצפות על מעשיו, לגלות מהםהדברים שמרחיקים אותו מעשייה טובה ומדויקת (פזיזות, חוסר סבלנות, הסחת דעת,יהירות), לראות את הדברים המשתקפים לתיקונו.
עיר המקלט מלמדת אותי שתורת ישראל חושבת על טובת הציבור אך גם על הפוגע עצמו.בקביעת העונש לא תמיד מתקיים עיקרון עין תחת עין. יש מקום גם לראות את הצד הפוגע,מה נפגע בחייו כתוצאה מעשיו, מה הטראומה שנגרמה לו, מה משמעות העונש עבורו.

הפרשה מחדדת לי את הצורך לראות את האדםשנמצא בצד השני, את האדם שגם הוא נברא בצלם ה', את האדם שגם הוא נושא לב טוב ורצוןטוב.
היא מזכירה לי שיש מקום לאפשר מקלט למי שפגע, למי שטעה, למי שנפשו לא יודעת מנוחה.

לקראת חודש אב, זמן של אבל ופורענות, אנימתפללת שאדע למצוא חן וחסד גם אצל אלה שפגעו בשגגה, שחטאו בחוסר מודע, שהכאיבוועכשיו מחפשים מחילה.

"כן עד שהאמת תצא אני בך אסתתר 
עד שהסופה תחלוף והקרח ישבר 
עד שמעיין יבש יפתח ויפכה 
עד שהשופט יבוא ואותנו יזכה 
את, כן את, תהיי לי - עיר מקלט" (אהוד בנאי)

שבת שלום וחודש טוב,

הסתיימה הקריאה בחומש במדבר

חזק, חזק ונתחזק

סיגל