26 יולי 2018
פרשת השבוע שלי- פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן נפתחת בגילוי לב של משה. משה מספר לעם העומד מולו על בקשתו, תחינתו,מהקב"ה לעבור את הירדן ולראות את הארץ. הוא מספר לעם שה' דחה את בקשתו ושלחאותו לראות את הארץ מראש ההר, מרחוק. אז משה מסיים את סקירת ההיסטוריה של העםועובר למה שיהיה החלק העיקרי של ספר דברים וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַעאֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹתלְמַעַן תִּחְיוּ.
לאורך כל הפרשה חוזר השורש ש.מ.ר בצורות שונות: שמור את המצוות, שמורעל נפשך, שמור את יום השבת, לשמור לעשות, וגם שמירת ה' על שבועתו לאבותינו.
מדוע מחבר משה את לימוד החוקים והמשפטים עםשמירה? האם תפקיד החוקים לשמור עלי או תפקידי לשמור עליהם? האם שמירת החוקים שומרתעל האלוהים שבחיי, או שתפקידו של האלוהים שבחיי לשמור עלי?
בספר דברים ממקד משה את האחריות של בני ישראל למצבם. הם אחראיים לשמור על עצמם ועלייחודם בזמן ההתיישבות בארץ אחרת. ארץ שישבה עמים אחרים בעלי מנהגים אחרים, מאכלים אחרים, שעובדים אלילים אחרים ועוד פיתוייםאחרים. החשיפה אליהם עלולה להשכיח מהעם את חוקיו ומצוותיו, להשכיח את הדרך ולגרוםלפגיעה בגוף ובנפש.
כשאני קוראת את מילות הפרשה מהדהדות בתוכי מילותיה של מורתי זצ"לימימה אביטל: "המידה שומרת ונשמרת מהמיותר,ואז העשייה היומיומית כעיקר נעשית טובה, מביאה ברכה להבנה לעשות שוב ושוב בדיוקנמשך ובתודה, זה ברור."
המידה שומרת ונשמרת.
שמירת החוקים והמשפטים, שמירת המצוות שלי, שומרת עלי מערבוב מיותר.
זה מה שעוזר להתמיד גם כשקשה, להמשיך גם כשלא רואים את הסוף, לשמוע את המהות שליגם כשמסביב הקולות רועשים ומשכנעים.
כשאני זוכרת מה הייחוד שלי, מה התפקיד שלי בעולם, מה הדרך שלי, אני לא הולכתלאיבוד. אני מתקיימת בטוב שלי, פועלת דרכו וכך שומרת על כוחי ועל מקומי.
כשאני יודעת מה הכלים העומדים ברשותי אני לא מתבלבלת ממה שקורה סביבי. מילה כועסתשל השני לא משכיחה ממני את "ואהבת לרעך כמוך", רכילות מרושעת שאני שומעתלא משכיחה ממני את "לא תלך רכיל בעמך", הצעה נדיבה לשינוי דעתי לאמשכיחה ממני את "לא תקח שוחד".
פרשת ואתחנן מחזקת בי את ההקשבה למידה שלי, למצווה שלי. מחזקת את ההבנה שכשאנישומרת על המידה (לא נסחפת ולא נסגרת) המידה שומרת עלי: שלמה, בריאה, שמחה ושקטה.
שנדע לשמור, להישמר, ולהרגיש שמורים מבפניםומבחוץ.
שמור עלינו מפני הפחד הזה שמתרחב לו שוב בלבשמור עלינו, על יקירינו שלאייגע בהם כאב
שמור עלינו ממים עמוקים
מחלומות סדוקים, מסופותהחול
שמור עלינו מהקולות הרחוקים
מעצמנו שמור עלינו, יותר מהכל (נועם חורב)
שבת שלום
סיגל
;){kind=link}