פרשת השבוע שלי- פרשת אמור
השבוע בו חל ל"ג בעומר אנחנו קוראים את פרשת אמור. בפרשת אמור מוזכרים כל מועדי ישראל:השבת, פסח, שבועות, ראש השנה, כיפור וסוכות . ל"ג בעומר לא מוזכר בה כי הוא חג עממי מסורתי שהחל בצרפת במאה ה12, אך כן מצוינת ספירת העומר. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
את ראשית הקציר (השעורה) מביאים לכהן בפסח ואז סופרים שבע שבתות תמימות.
למה מצויינת הספירה הזו ולמה היא נכנסת לרשימת מוֹעֲדֵי ה', מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם?
הפרשנים מסבירים זאת בכמה אופנים. זוהי ספירת הימים מהיציאה לחירות עד טקס מתן תורה, מציינים את התהליך שלקח לעם, שלוקח לנו, להשתחרר מהמגבלות התפיסתיות, מהחסימות ששמנו על עצמו ולהיות מוכנים לקבל תורה חדשה לגמרי.
על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין המשולים לשבע הספירות. אלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה.
הסבר נוסף שחביב עלי הוא שלמעשה לחג השבועות אין תאריך ברור בתורה. הוא מצוין כ-עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'.
חג שבועות נחגג חמישים יום אחרי חג הפסח, וכדי שלא נשכח מתי הוא מגיע, אנחנו מצווים לספור כל יום עד היום החמישים.
ספירת העומר היא מיוחדת בכך שהיא לא מציינת יום מיוחד אלא תהליך. הקב"ה בוחר לתת לנו בין כל חגיו ומועדיו גם זמן לשים לב לשינוי שקורה. השינוי שקורה עם הבשלת השעורה והחיטה, השינוי שקורה עם הקיץ שמגיע, השינוי שקורה בתוכנו כשאנחנו חוזרים לעבוד את אדמתנו, השינוי שקורה בנפשנו כשאנחנו מודים על הקיים, כשאנחנו מתכוננים לקבל את הטוב שיגיע אלינו.
השינוי מתרחש כל הזמן, האם אני שמה לב אליו לאורך זמן? לא רק מה קורה היום אלא מה היה אתמול, מה השתפר, מה צמח, מה גדל, מה עזב אותנו ונבל?
שימת לב לתהליך, ראיית ההתקדמות שלנו בדרך היא תנאי חשוב להתפתחות האמונה. בתפיסה של עבד לא קיים שינוי, כל יום דומה למשנהו, מה שהיה הוא שיהיה, אין מקום לתקווה. רק ממקום של בני חורין אפשר לראות כמה התחזקנו, כמה התפתחנו, כמה הצלחנו ומה נרצה לשפר עוד.
מאחלת לנו שבספירה שלנו נהיה ערים לתהליך, נודה על השינוי שקורה ונגיע ליום החמישים מוכנים ומזומנים לקבלת תורה חדשה.