פרשת השבוע שלי- פרשת וילך
השבוע אנחנו קוראים את הפרשה הכי שוברת לב בתורה כולה, פרשת הפרידה של משה מעמו.
המנהיג האחד והיחיד, שנולד למשפחת עבדים במצרים, עבר תמורות והתפתחות אישית מרשימה וליווה את עם ישראל בתהליך המשמעותי ביותר שקיים, המעבר מעם עבדים לעם חופשי. המנהיג הזה יודע שימיו ספורים, הוא הגיע לסוף מסע חייו וגם עם ישראל הגיע לסוף המסע. עוד רגע הם נכנסים לארץ, ומתחילים את דרכם כעם בעל מקום, נחלה ואלוהים משלו.
לתהליך החדש הזה משה כבר לא יהיה שותף, וכל שנותר לו הוא ללכת ולהיפרד מכל שבט. הפסוק הפותח את הפרשה אומר:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל. והפרשנים מסבירים זאת: הלך משבט לשבט, ונפרד מכל שבט באופן אישי, אחרי שדיבר אל כולם יחד.
המצווה האחרונה שמשה נותן לעמו, בפרשה זו, היא מצוות הקהל:וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת…. הַקְהֵל אֶת-הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
בדר"כ כל אחד טרוד בענייניו ובהתמודדויותיו, אבל פעם בשבע שנים, בשנה בה שומטים את עבודת האדמה, זה הזמן להתקהל ולהיזכר למה אנחנו חיים יחד, מה מחבר אותנו ומה מחזק אותנו.
בדברי הפרידה האחרונים שלו משה מעודד את העם: חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.
הרב עדין שטיינזלץ מסביר את כפילות המילים חזק ואמץ כך: חוזק הלב הוא יכולת העמידה בפני השינויים, המשברים וההתרחשויות שהחיים מזמנים לנו, ואומץ הלב הוא היכולת להתאמץ ולהתמיד בדרך ולא להתייאש ולהרים ידיים מול הקשיים. משה פונה לעם בלשון רבים מתוך ידיעה שלבד זה קשה, ביחד זה אפשרי.ביחד אנחנו מגלים שאנחנו מאד דומים, ביחד כוחנו ודרכנו יותר ברורים ובטוחים.
שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה, אני מאחלת לנו בפרוש השנה החדשה שנדע לשמוט את הכעסים, ההבדלים והפירוד. שנצליח להתחזק ולהתאמץ יחד ולקיים שנה טובה וחברה טובה.
אני בוחרת לסיים בתפילה שחיבר רבי אלימלך מליזנסק:
וּמִן הַכַּעַס וְהַקַּפְּדָנוּת וְהָעַצְבוּת וְהָרְכִילוּת וּשְׁאָר מִדּוֹת רָעוֹת,
וְתַצִּילֵנוּ מִקִּנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְלֹא יַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עַל לִבֵּנוּ וְלֹא קִנְאָתֵנוּ עַל אֲחֵרִים,
אַדְּרַבָּה, תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלֹא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ,
שֶׁיְּהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
;){kind=link}